שאלות נפוצות

 למי נחוצה קלינאית תקשורת?

יכולתו של האדם לדבר ולהבין שפה היא אחד הגורמים העקריים להתפתחות התרבות האנושית. כושר הדיבור וההבנה מחייב פעילות תקינה של מספר רב של מערכות בגוף האדם:

·      אזור הדיבור במוח (Broca’s Area) ואזורים אחרים

·      אזור ההבנה המילולית במוח (Wernike’s Area) ואזורים אחרים

·      שרירי הלשון והפה

·      מיתרי הקול

·      מערכת הנשימה

·      מנגנון האכילה והבליעה

·      מערכת השמיעה (מטופלת לאחר בדיקה אצל רופא אא"ג ע"י אודיולוג)

ברובם המכריע של בני האדם המערכות הללו מתפקדות מצוין. אך, לעתים, כתוצאה ממחלה, שימוש לא נכון במערכות או פגיעה חיצונית, חלק מן המערכות אינן מתפקדות בצורה אופטימלית.

תפקיד קלינאי/ת התקשורת הוא לעזור למטופל להחזיר את תפקודי המערכת שנפגעה למצב תקין או קרוב ככל האפשר למצב תקין.

סוג הטיפול ומישכו תלויים באופי הבעיה ובחומרתה.  בכל המקרים  שיתוף פעולה טוב מצד המטופל הכולל תירגול בבית לפי הוראות הקלינאית, מקטין את מספר הטיפולים ומקל על פתרון הבעיה.

מדוע אני כל הזמן צרודה?

כפי הנראה את מרימה את קולך לעתים קרובות. מתי את מרימה את קולך? האם את נוהגת לצעוק כשאת מתרגזת? האם את עובדת במקום רועש וצריכה לדבר "על הרעש"? האם את קוראת למישהו רחוק בבית או בחוץ? האם את מדברת רבות אל דיבורית ברכב?
צרידות הנמשכת מעל שבועיים מחייבת ביקור אצל רופא אא"ג ובדיקה של מיתרי הקול. במידת הצורך הרופא יפנה לטיפול של קלינאית תקשורת.
לפרטים נוספים לחצי כאן.

 מדוע שואלים אותי לעתים קרובות  "מה?" או "מה אמרת?"

הסיבה לכך היא שהדיבור שלך כנראה אינו ברור ולכן אינו מובן. בדרך כלל מצב זה נובע מדיבור חטוף (בדרך כלל גם מהיר). זהו דיבור שבו חלק מן ההברות במלים נבלעות ואז המלים אינן ברורות לשומע. ניתן לטפל בבעיה זו בטכניקת האטה של הדיבור בה אני משתמשת זה שנים בהצלחה רבה. כך ניתן להגיע לדיבור מובן בכל מצב.

האם ניתן לרפא מגמגום?

הנטייה לגמגום היא נטיה מולדת, לכן לא ניתן לרפא לגמרי את הנטיה לגמגום, אבל אפשר להגיע למצב בו קימת שליטה על הגמגום ויכולת להגיע לדיבור שוטף . תמיד ניתן לשפר את מצב הדיבור.

 כיצד להתייחס לילד מגמגם?

חשוב ביותר לא להעיר לו, ולא לאמר"תעצור, תינשום, תחשוב קודם, תדבר לאט". כדאי לאמר "יש לי זמן, אינני ממהרת".  רק אם הדיבור אינו מובן כתוצאה מדיבור מהיר חטוף, ניתן לאמר "לא הבנתי, אנא חזור שוב". 
לפרטים נוספים לחצי כאן

 

האם ניתן לטפל ב-/ש/ משובשת גם בגיל מבוגר?

ניתן לטפל בהפרעות היגוי בכל גיל. בהפרעות היגוי של האותיות השורקות: ס, ז, צ, ש ניתן לטפל החל מגיל 6 עד לגיל 80..... בהפרעות היגוי אחרות ניתן לטפל יותר מוקדם, וגם כן גם בגיל מבוגר.

האם חיך שסוע גורם להפרעות בדיבור?

דיבורו של ילד עם חיך שסוע יתפתח כרגיל, אך בגלל ההפרעות המבניות, מספר צלילים יתפתחו בצורה משובשת, או יופיעו יותר מאוחר. לכן ילד עם חיך שסוע צריך להימצא תחת מעקב של קלינאי/ת תקשורת מרגע לידתו. הקלינאית עוקבת אחר התפתחות הדיבור והשפה,  ובהתאם לגיל, מטפלת בשיבושי היגוי שנוצרו. כמו כן היא מטפלת בבעיות קול אופיניות לחיך שסוע, כמו אינפוף מוגבר (שימוש יתר בחלל האף). ילד עם חיך שסוע יכול בהחלט להגיע לדיבור תקין לאחר הטיפול המתאים. הקלינאית מאיה ינון הינה חלק מהצוות השיקומי לחיך ושפה שסועים בבי"ח רמב"ם בחיפה.

 האם דיבור בקול רם או צעקני רוב הזמן נובע מבעית שמיעה של המדבר?
לא בהכרח. רק אנשים מבוגרים הסובלים מירידה ניכרת בשמיעה עשויים לדבר בקול רם מדי וצעקני. זאת כתגובה טבעית לירידה בשמיעה. בדרך כלל הרמת קול תכופה נובעת מהרגל התנהגותי אצל ילד או מבוגר. ההתנהגות מתבטאת בהרמת קול תכופה בעת כעס, תסכול, או צורך להישמע ולהפגין נוכחות . על מנת לשמור על מיתרי הקול יש ללמוד כיצד לשנות הרגל זה.